הפעולות שלנו כהורים
הכנה בבית (בעיקר מגיל שנתיים)
עשו משחק תפקידים- בעזרת בובה שהילד אוהב , הילד יסביר לבובה שהיא הולכת לגן
דברו על הגן כמקום מסקרן- מעניין אם בחצר יהיה ארגז חול...
הסתכלו יחד על תמונה של הגננת
בקשו מהגננת להקליט לילד הקלטה בו היא מזמינה אותו אל הגן ומספרת על פעילות שתתרחש שם
הכינו סיפור חברתי קצר- ציירו ציור סכמטי של מה קורה בבוקר
קיימו שיחה עם הגננת. שתפו אותה בתחושותיכם וראו בה שותפה לדרך ולגידול ילדכם.
התנאים
התנאים החיצונים הם העוגנים שיסיעו לנו כדי לייצר הסתגלות מיטבית. נינוחות ופניות ללמידה ולרכישת מקום לעצמי במסגרת:
היכרות מקדימה
דמות קבועה. בימים הראשונים אותה הדמות עימה עשה היכרות מקדימה היא הדמות העיקרית שתפנו את תשומת ליבו של הילד אליה.
מקום קבוע
אוירה רגועה , ללא ציפיות או לחץ מצדכם. כך הילד ישחרר כשיהיה מוכן.
התהליך בגן
בזמן שאתם בגן נסו שהפרידה לא תרחף מעל- לא לשדל אותו ולהציע "בוא רק תשב במפגש", כל הצעה כזו גורמת לו להרגיש לא מובן וגורמת לו להיאבק יותר על הישארותכם. פשוט תהיו ברגע. הוא מכתיב את הקצב. (גם אם קורה הפוך- אם משחרר אתכם במהרה, הסכימו ללכת).
פוזיציה שלכם- נוכחות בטוחה ושקטה. אם ניתן שבו בצד. תהיו חצי איתו וחצי בעיניינכם. אל תעטפו אותו בגופכם - זה משדר לו מסר אתה לא במקום בטוח.
עודדו אינטראקציה עם המטפלת הראשית (דמות ההיקשרותית), "תביא ל-- את הכדור"... דברו עליה ואליה בחום ובחיבה.
אם ילד בוכה לידו – זו היזדמנות להראות לו איך הגננת נותנת לילד הבוכה מענה- ספרו לו – "גיא בוכה ויעלי הגננת מחבקת אותו ומנחמת אותו"
הורידו לחץ וציפיות ממנו- המטרה היחידה של הימים הראשונים היא לייצר לו חוויה חיובית בגן ולהשאיר טעם של עוד. לגרות את סקרנותנו ולאט לאפשר לו להבין אל מי פונה לעזרה כשזקוק לה.
גישת ההורה
תפיסות עמדות אמונות עימם אנחנו מגיעים אל תהליך הקליטה משפיעים על הילד. המתח החששות חוסר האמון ניכר בשפת הגוף שלנו, הבעות הפנים.
לוקח לילד זמן להיקשר לדמות מטפלת שתוכל להרגיע אותו
הגיעו ללא ציפיות מבחינת לוחות זמנים- אין אדם שיודע להבטיח כמה זמן זה ייקח.
המחקרים מדברים על כארבעה חודשים עד שילד מסיים את תהליך המעבר וחש בנוח "לגמרי" במסגרת, הבעת אכזבה או ההשוואות, יעכבו את התהליך.
מערכת היחסים עם הגננת
שיתוף הפעולה עם הגננת הוא תנאי מכריע:
הגישה המקדמת היא- יש לנו מטרה משותפת והיא לראות את טובת הילד.
לזכור שליחסי אמון לוקח זמן להיבנות אך ע"מ שזה יקרה נקודת המוצא צריכה להיות חיובית והתקשורת פתוחה ומכבדת.
שתפו את הגננת – תכתבו לגננת וספרו לה מי הילד שלכם? מה שמות החיבה שלו? במה הוא אוהב לשחק? אילו מילים הוא אומר? מה כבר מבין? האם יודע להגיד מה הוא רוצה? במה הילד חזק? איך הטמפרמנט שלו? אם הגיע מגן קודם בקשו מהגננת הקודמת לכתוב כמה מילים על הילד.
בנו יחד תכנית לקליטה – נניח: 2 מפגשים עם הגננת והילד בחצר בימים שלפני פתיחת השנה, שני בקרים ללוות את הילד לשעה בגן ואז ללכת הביתה
דאגו שבעת המפגש הילד יהיה שבע ולא עייף
לאחר כמה ימים של היכרות ילדכם יפרד מכם וישאר בגן. ייתכן כי יבכה בעת הפרידה, בשיחה עם הגננת השאלה החשובה לשאול אותה היא לא האם בכה אלא- האם הצליח להירגע? האם ניגש אלייך לחיבוק? האם התפנה למשחק וחקירה?
Comments