שיעורים שילדים מלמדים אותנו

יום ארוך, גלעדי ואני על המיטה.

הוא מביא את החותמות החדשות שלו, של יחידת החילוץ ודיו אדום, אתמול הרשיתי לו לעבוד איתם לפני השינה.

עידו האח הקטן מגיע ומטפס על המיטה.

אני נדרכת מחשש שהמצעים יצבעו באדום..

"גלעדי תכניס את החותמות"

"למה אמא?"

ובמקום לומר לו את הסיבה אני מתחילה.

ועונה לו "זה לא מתאים בובצ'יק זה מאוחר"... ובכלל מחר ואתמול…

ברגע הזה חושבת עליי ועל עידו האח הקטן בן השנה שיגיע ויפתח את כל החותמות וחושבת על פוטנציאל ההתנגדות שבדרך והמאבק על החותמות בינהם…

והוא מסתכל עלי, כולו בן 3.5,

ואומר לי: "אמא זה בגלל שאת מפחדת שזה יפתה את עידודו?"

אני מסתכלת עליו בפליאה.

קצת בהלם מהשפה מהההבנה שלו את הסיטואציה

"בעצם כן גלעדי אני חוששת בדיוק מזה"

הוא אורז את החותמות ושם בצד,

בלי התנגדות.

"גלעדי אולי אתה עדיין קטן אבל אתה מבין וחכם ולימדת אותי שיעור חשוב…"

הילד שלי בן ה3.5 הרגיש, הגדיר, בדק ושיתף פעולה.

כל מה שהוא היה צריך זה שאשתף אותו בגובה העיניים ושאגיד לו את המציאות ואת האמת.

ולילה טוב!

רוצים לקרוא עוד? קיראו את ״למלא את המיכל״